העולים שהגיעו לארץ ישראל בשנות ה- 30 התלוננו לעתים מעל דפי העיתונים על יחס מעליב מצד תושבי הארץ הותיקים. בתלונות הם מתארים אמירות כמו: "אין עוד מה לעשות פה, הכל כבר עשינו". אם העולים מעבירים ביקורת אומרים להם" אם זה לא מוצא חן בעיניכם תחזרו לגרמניה"!

הציבור בארץ לא התייחס אל העולים כאל עולים שהגיעו לארץ ממניעים ציונים אלא כאל פליטים שברחו מגרמניה בעקבות עלית הנאצים. היו גם תופעות של ניצול לרעה של תמימותם וחוסר ההתמצאות שלהם במנהגים המקובלים בארץ.

העולים כונו בשם "יקה", כינוי שביטא סלידה מהערכים שהביאו אתם. אבל גם העולים קיבלו את הכינוי והשתמשו בו כשבאו לציין את קבוצתם. יש שנשאוהו בגאווה על שום הערכים המיוחדים שהם מסמלים: סדר, דיוק, אחריות, מהימנות ויחס ליפה ולאסתטי, ויש שקיבלוהו מתוך רגשי-נחיתות ומתוך הכרה שהם אחרים ושונים. על ה"יקים" סיפרו בדיחות עוקצניות. הם הוצגו כמי שלא מסוגלים להבין את ההווי בארץ, וחסרי חוש הומור.

אחד הנושאים שעלו בבדיחות הוא ש'יקה' לא מסוגל ללמוד עברית. בגלל שרבים מהם עלו בגיל מבוגר הם הרגישו עצמם ילדותיים ומגוחכים כאשר שיננו מלים פשוטות וקראו במשך שעות משפטים חסרי-משמעות. לכן, במקום ללמוד שפה חדשה הם בחרו בעבודות שלא הצריכו ידיעת עברית והחלו להוציא עיתונים בגרמנית. למשל, התאחדות עולי גרמניה הוציאה בטאון בשפה הגרמנית שבו התפרסמו מאמרים בנושאים יהודיים וגם מידע על אפשרויות הקליטה בארץ ועל הנעשה בה.

ביישוב היהודי היו שראו זאת באופן שלילי. הארגון 'להשלטת השפה העברית' שנוסד בשלהי שנת 1933, תבע מהמוסדות המטפלים בעלייה לתת עדיפות בקבלת רשיונות עליה לאלה שיודעים עברית במידה מספקת וגם ללת להם קדימות בעבודה.

אמנם הם לא דרשו את ידיעת השפה מפליטים שמגיעים מגרמניה או מאנשים בני חמישים ומעלה. אולם, לדעתם, כל העולים הבאים לארץ מחויבים ללמוד את השפה במשך שנתיים. הארגון התריע נגד קיום מופעי תרבות בשפה הגרמנית ותבע הסרת שלטים בגרמנית. אחד האירועים החשובים בחיי-התרבות בשנת 1935 היה משפט ציבורי נגד הגרמנית. התנהל גם מאבק נגד רופאים יוצאי גרמניה בבית-החולים 'הדסה' בתל-אביב בשל העובדה שהם מדברים בגרמנית

דרכי המאבק נגד השפה הגרמנית לא עודדו את לימוד השפה. להיפך, הם עוררו תגובות-שכנגד לא רק בקרב עורכי העיתונים אלא גם בקרב כלל ציבור העולים מגרמניה, וביניהם גם רבים שלמדו את השפה והשתמשו בה.

הערה:

המידע מעובד על פי מאמר מאת פרופ' מרים גטר: העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: היישוב: דימוי ומציאות